רפואה תעסוקתית, קשר סיבתי משפטי בנזיקין וקושי להוכיח בתביעות סרטן זאבת (לופוס) או קשורות אסבסט
משפחה שבקרבת ביתה שנאי (טרנספורמטור) של חברת חשמל, ובאורח מוזר אחדים משכניה ומי מחבריה לקו במחלת הסרטן חושדת שיש קשר סיבתי בין מחלתם לעצם הימצאות שנאי קרוב לביתם. לצערם, הם אינם יכולים להוכיח קשר סיבתי משום שמדעית אין אסכולה שתתמוך בקיומו של קשר סיבתי שכזה ולכן לא יהיה מומחה רפואי שיסכים להגיש עבורם חוות דעת. תשובת המדע המתייחסת לקשר מדעי בין חשיפה לחומרים מסוכנים ומחלה מסוימת, מבחינה רפואית אקדמית, כורכת אחוז וודאות של 95%. אחרת שום מומחה מדעי לא יסכים לדבר על קשר סיבתי. האם על המשפחה לזנוח מחשבה אודות תביעה, למרות שבמשפט הישראלי, כידוע, די להוכיח שהכף נוטה לטובת בעל הדין ולו ב-51%?
עד לפני שניתן פס"ד קרישוב התשובה לכך הייתה חיובית, בלית ברירה. פס"ד מעיין צבי נ' קרישוב שדן בקשר שבין אסבסט1 למחלת הסרטן ואשר ניתן לאחרונה, קובע, כי על אף שלא ניתן להוכיח מבחינה מדעית שיש קשר סיבתי בין אסבסט למחלת הלימפומה, די בעובדה ש-6 עובדים מתוך 14, לקו אף הם במחלה. בכך זונח בית המשפט את תיאורית ההוכחה הדו שלבית שהייתה קיימת עד אז ועדיין קיימת בארה"ב ולפיה יש תחילה להוכיח מדעית כי קיים קשר סיבתי ואז לעבור להוכחה הספציפית.
קרישוב דן באדם שחלה בסרטן מסוג לימפומה שעבד במוסך שעסק בתיקון רפידות של בלמים ומצמדים במכוניות. החומרים מהם עשוייות הרפידות היו אסבסט. הוגשה תביעה כנגד הקיבוץ שמפעיל את המוסך אבל גם כנגד המדינה משום תפקידה הקשור בפיקוח.
השופטת פלפל קיבלה את התביעה והסכימה להכיר בקשר הסיבתי שבין מחלת הלימפומה לתנאי העבודה וקבעה כי תנאי העבודה במוסך, היעדר מיגון ואספקת מסיכות, הגיל צעיר של התובע המחלה הנדירה שלא נחקרה במדע והעובדה כאמור ש-6 מתוך 14 עובדים חלו במחלה מחזקות המסקנה אודות קיום קשר סיבתי המתרגמת את ניסיון השכל הישר. המדינה אמנם ערערה לעליון. אלא שהשופטים אדמונד לוי ודליה דורנר קבעו כי לאור הפער שיש בין קשר סיבתי רפואי והמדע אפשר לפסוק גם לפי ראיות נסיבתיות לפי המודל האינדוקטיבי.
המדינה שחששה מהשלכות פסק הדין על תוצאות תביעותיהם של עובדי הכור הגרעיני הגישה בקשה לדיון נוסף וגם שם השופטת בייניש דחתה את הבקשה בקובעה כי גם כשאין אסכולה אין בכך כדי לדחות התביעה.
חשיפה לקרינה ממתקני חשמל היא רצופה, ממושכת וכפויה וייתכן כי גם המדע יוכל להצביע עליה כמחולל סרטן. באותו הקצר יצוין, כי באוגוסט 2001 התפרסמה המלצת המשרד לאיכות הסביבה לפיה יש לתכנן ולהפעיל מתקני חשמל באופן שהחשיפה הממוצעת לקרינה, על פני 24 שעות, באזורים מאוכלסים באופן רצוף וממושך, לא תעלה על 10 מיליגאוס (שדה מגנטי). הפרה של תנאי מתבקש זה תביא את בית המשפט, לקבוע דבר אודות התרשלות.
מחקרים רבים בנושא קרינה ממתקני חשמל, מראים שהשדה המגנטי יכול להכפיל את התחלואה מלוקמיה אצל ילדים, וכן יכול לגרום סרטן מוח, הפלות ואלצהיימר.
ועדת הקישון שהוקמה כדי לדון בקשר הסיבתי בין מחלת הסרטן בה לקו אנשי השייטת, שבראשה עמד הנשיא שמגר הושפעה מפסק הדין בעניין קרישוב ודעתו לבסוף הכריעה.
פסק דין
התיישנות
למרות תקופות החביון הארוכות, לפי פס"ד המאירי, לא תהיה התיישנות כל עוד לא היה בידי הנפגע ולו קצה חוט להוכחת כל אחד ממרכיבי עילתו. אחריות נזק וקשר סיבתי.
חומרים מסרטנים:
תנאי חשיפה לחומרים מסרטנים בהחלט יכולה להוות בסיס לתביעת פיצויים. כאן, תוכלו לעמוד בקרוב על רשימה מלאה של מחוללי סרטן ברמת ודאות גבוהה וגבוהה פחות. כך או כך, לפחות לפי פס"ד קרישוב, ניתן לבסס עילת תביעה.
הערת שוליים:
- אסבסט הינו חומר מסרטן אלא שהוועדה לאבק מזיק מכירה קשר סיבתי בינו לבין 3 מחלות סרטן ספציפיות. לימפומה אינה אחת מהן. משום שמחלת הלימפומה אינה מופיעה ברשימה המוסד לביטוח לאומי, הביטוח הלאומי לא מכיר במחלה כמחלת מקצוע. מי שחשב לערער לבית דין האזורי לעבודה נדחה, שכן בית הדין, כדי שיכיר, דורש אסכולה, אבל כאמור היו אמנם מחקרים מדעיים אבל לא מספיק מחקרים מבוססים שעבדו עם קבוצות גדולות ולכן אין אסכולה.
הועדה הטכנית הארצית לאבק מזיק הפועלת מתוקף תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק, כאבק מזיק וכחומר מסוכן. התפוררות החומר משחררת סיבים לאוויר ועלולה להיגרם מקידוח, ניסור, חיתוך, ליטוש והשחזה. בפעולות אלה מתרחש ניתוק של סיבי אסבסט מצמנט המלט, וריחופםבאוויר. האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם. חדירת סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי ומופיעות לאחר תקופת חביון ארוכה הנעה בין מספר שנים ועד-30 או 40 שנה ואף יותר לאחר החשיפה הראשונית.
הוועדה הכירה רק ב-3 מחלות הקשורות לחשיפה לאסבסט:
אסבסטוזיס- מחלה שהתגלתה כבר בתחילת המאה ה-20, והינה אחת ממחלות הפנוימוקוניוזיס (הקשורות למחלות הנגרמות מחשיפה לאבק מזיק). המחלה מאופיינת על ידי ההצטמקות (פיברוזיס) של הרקמה הריאתית כתוצאה משאיפת סיבי אסבסט הנשארים בתוך הריאות. ההרס והצלקות של הרקמה הריאתית גורמים לקוצר נשימה ולירידה בתיפקודי הריאה כתוצאה מאובדן גמישות הריאות. סימני המחלה מופיעים לראשונה כעבור 10 שנים לפחות מהחשיפה הראשונה, ובתנאי שהייתה חשיפה משמעותית לריכוזים גבוהים של סיבי אסבסט ובמשך מספר שנים.
סרטן הריאות- המופיע בקשר לחשיפה תעסוקתית לאבק המכיל סיבי אסבסט. מחקר אפידמיולוגי הראה שמספר הנפגעים מסרטן הריאות היה גדול פי 10 אצל עובדי אסבסט, שהיו חשופים לאבק מזיק, 20 שנה ויותר אחר תחילת החשיפה, לעומת האוכלוסייה הכללית. זמן החביון העובר מאז תחילת החשיפה לאסבסט ועד להופעת סרטן הריאות אצל עובדי אסבסט הוא 25-30 שנה, כשריכוזי האסבסט באוויר יכולים להיות נמוכים מהרמות הגורמות לאסבסטיוזיס. הועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק קבעה שסרטן הריאות הקשור לחשיפה לסיבי אסבסט אינו מחייב ממצא קודם של אסבסטוזיס לאור הדיון שקיים בספרות האם יש להכיר בסרטן הריאות בעובדי אסבסט רק אם יש סימני אסבסטיוזיס קודמים או ללא סימנים קודמים.
מזותליומה - סוג נפוץ של סרטן הפוגע בפלוירה (קרום הריאות), בפריטונאום (קרום הבטן) או בפריקרדיום (קרום הלב). הפגיעה היא בדרך כלל קשה וברוב המקרים מסתיימת במוות. בניגוד לאסבסטוזיס וסרטן הריאות, מזותליומה עלולה להופיע בחשיפות קלות עד מתונות לאסבסט. מזותליומה, מופיעה כקשורה לחשיפה לאבק המכיל סיבי אסבסט ו-80% ממקרי המזותליומה קשורים לחשיפה לאסבס, לאחר תקופת חביון ארוכה של 20-40 שנים (מתחילת החשיפה). בניגוד לסרטן הריאות, מזותליומה אינה מופיעה כסיבוך של אסבסטיוזיס ואינה מושפעת לרעה מעישון סיגריות וטבק.
