מה מרכיב הפיצוי? אילו פרמטרים משפיעים עליו? איזו רלבנטיות יש לשכר והעיסוק ערב הפגיעה? ומדוע אנו עדיין רחוקים מהסכומים שנפסקים בארה"ב?

אחוזי נכות כפקטור מרכזי בפסיקת פיצויים

המונחים הראשונים להגדיר את סוג הפגיעה פגים עם הזמן. פצוע קשה יכול להפוך פצוע קל. פצוע קל יכול להפוך לפצוע בינוני ואולם ההגדרות אינן ברות תוקף שכן כשהמצב הרפואי מתגבש, הפיצוי המשתלם הוא יותר מכל פונקציה של דרגת הנכות הרפואית. ברשלנות רפואית ותאונות שאינן תאונות דרכים, התובע מצרף לתביעתו חו"ד רופא הקובעת קובעת אחוזי נכות. אם הפער בינה לבין חוות הדעת הנגדית גדול השופט רשאי למנות מומחה שלישי. בתאונות דרכים הצדדים כלל לא רשאים להציג חוות דעת מטעמם. בית משפט ממנה. אם כלל אין "ראשית ראיה" למינוי שכזה, כלומר אם אין סיכוי, ולו קלוש, של היוותרות נכות צמיתה, הרי שבית המשפט לא ימנה מומחה רפואי מטעמו, ויציע לרב סך בן ארבע ספרות לסילוק התיק. רק בפגיעות של ממש ימונה כאמור מומחה רפואי. זה האחרון יקבל מהצדדים תיעוד ומסמכים רפואיים, יבדוק את הנפגע ויגיש לבית המשפט חוות דעת בדבר הנכות הצמיתה של הנפגע, מגבלותיו הרפואיות והתפקודיות, צרכיו הרפואיים ועוד. בית המשפט יפסוק פיצויים על בסיס ראשי נזק הבאים:

כאב וסבל

סכום הנתון לשיקול דעת רחב של בית המשפט. בדר"כ הסכום הוא פונקציה של גיל (ככל שצעירים יותר הסכום גבוה יותר שכן נותר זמן רב יותר לחיות עם כאב וסבל), נכות, אשפוז, טיפולים רפואיים ומידת הצער הנגרמת. בתאונות דרכים, הסכום הוא נמוך באופן מסורתי וביחס לסוגים אחרים של תיקי נזיקין.

הפסדי שכר בעבר

כאן קיים שוני בין נפגע לעמיתו וכך במצב היפותטי שבו ראובן ושמעון נפגעו בדיוק באותה צורה ושניהם חוו את אותם מכאובים, אין הכרח ששניהם יקבלו את אותו פיצוי אף אם אורך היעדרותם מעבודתם היה שווה. אם נניח לרגע שראובן עובד באינטל ומשתכר סך של 15,000 ש"ח ושמעון עובד בבסטה בשוק ומשתכר סך 3,000 ש"ח הרי שניתן לומר כי אם יצליחו שניהם להוכיח כי נעדרו מעבודתם למשל משך חודש ימים נקודת הפתיחה של תביעתם תהא 15,000 ש"ח ו-3,000 ש"ח בהתאמה. אגב, הפסדים אלה ניתנים להוכחה על ידי תלושי השכר אישור מהמעביד ואישור מחלה. באם הנכם עצמאיים, ניתן להוכיח הפסדי השתכרות על ידי דו"חות שהוגשו למע"מ למשל.

הפסדי השתכרות עתידיים

רכיב זה הנו מהותי ביותר והוא בדר"כ הגדול ביותר בפגיעות קשות. כאן ייערך החישוב בדר"כ ע"פ מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית שהיתה ידועה עובר לתאונה כפול מספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה. יודגש: פיצוי לעתיד אינו משתלם אלא כשמוכחת פגיעה לעתיד. בפגיעות אורטופדיות למשל בית המשפט לא ישתכנע לפצות לעתיד אלא אם ישנם ממצאים בבדיקת CT או MRI.

הלכת אטינגר

במרץ 2004 נולד בבית המשפט העליון פס"ד אטינגר המהווה "מהפכה זוטא" בדיני הנזיקין באשר הוא מורה על פסיקת פיצויים בראש נזק חדש. פסה"ד דן הן בקיצור חלקי של תוחלת החיים, כלומר שהניזוק צפוי לחיות פרק זמן קצר יותר עקב התאונה, והן בקיצור מלא של תוחלת החיים, כאשר הניזוק נפטר במהלך התאונה או בסמוך לאחריה. במקרים כאלה, הוחלט, יהא זכאי הניזוק או עזבונו לפיצויים בגין אובדן יכולת ההשתכרות באותן שנים שצפוי היה להשתכר מעמלו, אלמלא מעשה העוולה. תקופה זו הוגדרה אפוא כ"שנים האבודות".

עזרת הזולת וסיעוד

מדובר בהחזר הוצאות עבור העזרה בעבודות משק הבית, דוגמת ניקיון ובישול, הכל כמובן באם אכן מצבו התפקודי של הנפגע "מצדיק" זאת. כשהנכות היא מלאה, והתלות היא מוחלטת, נקבע בפס"ד אקסלרוד רף של 13,500 ש"ח לחודש.

הוצאות רפואיות

במיוחד הדברים אמורים ביחס לטיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים, לרב באשר אין הם נכללים בסל הבריאות, שכן נפגע אינו זכאי לקבל פיצויים עבור הוצאות רפואיות מחברת הביטוח.

הוצאות ניידות

לעיתים, יהא זכאי הנפגע לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה לרבות עלות התאמת רכב לנכות זאת במקרים קשים.

הוצאות בגין התאמת דיור שיקום מיזוג כביסה וכיו"ב

המדובר לרב בתיקים של 100% נכות ומטרתם לאפשר התאמת דיור לנפגעים בין אם מדובר במעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב. על מנת לחשב הוצאות עתידיות כגון עלות ניידות לנכה: רכב ו/או מוניות, עלות מזגנים בבית הנכה, עלות מכונת כביסה וייבוש, הוצאות קיום לאדם בביתו השנים האבודות, בדיקות היוון מחשב ביתי ומדפסת לנכה, קלנועית חשמלית ועוד יש לקבל חוות דעת ממומחה כלכלן דוגמת משה קצין. לשם כך יש לפרט הפרמטרים הבאים:
• תאריך התאונה (בשל חישובי הצמדה וריבית) וסיבתה (תאונת דרכים, תאונת עבודה, רשלנות רפואית וכיו"ב. תאונות עבודה כורכות תשלום הוצאות חלקי של ביטוח לאומי) כמו גם גיל הנכה (לשם אפשרות נוספת של הסעת הנכה במוניות. בדרך כלל מומלץ להציג גם חלופה זאת כנוספת העשויה גם להתאים לשנות הזיקנה של הנכה.
• אחוז הנכות. לכן רצוי חוות דעת רפואית על מצב הנכה ובמיוחד בתחום האורטופדי. גם חוות דעת אחרות שיש להם חשיבות לעניין הנדון בחוות הדעת.
• מסמכי המוסד לביטוח לאומי. בעיקר אחוז המוגבלות בניידות של הנכה, כמו גם שיעור הפטור ממסים וסוג הרכב אשר אושר לנכה.
• עובדת היות הנכה רתוק לכסא גלגלים.
• האם הנכה ינהג בעצמו או יוסע ע"י זולתו. האם יוסע רק ע"י קרוב משפחה או/ו נהג זר.
• מגבלות נהיגה מיוחדות כגון: מכונית אוטומטית, הגה כוח, מנגנון יד מלא וכיו"ב.
• פרטים לעניין חישובי היוון:
א. גיל מדויק של הנכה.
ב. מסמכי המל"ל ובהם פירוט כל התשלומים על הקצבאות והמענקים בעבר.
ג. נכות קבועה ונכות זמנית (נפגע עבודה, נכות כללית, ניידות בלבד, ילד נכה).
ד. בעניין הניידות: שיעור מוגבלות בניידות, נוהג או לא נוהג בעצמו, סוג הרכב שאושר.
• מוצא. אם הנכה יהודי, ערבי, דרוזי, בדואי וזאת לצורך מציאת תוחלת החיים וחישוב מקדם ההיוון.
• בעניין מיזוג ביתו של הנכה, נא לציין את מקום מגוריו. (כמו כן האם הנפגע גר בבית על הקרקע או בבנייה רוויה).

פגיעה באוטונומיה

ראש נזק הקיים ברשלנות רפואית בלבד. הוא אינו תלוי כלל בקיומו של נזק, כי אם על העובדה לבדה שטיפול רפואי מסוים ניתן שלא בהסכמה מדעת.

אבדן סיכויי החלמה

גם כאן מדובר בראש נזק המוכר בתביעות רשלנות רפואית. הוא בא כמענה לטענה שמוכרת כנטענת על ידי המוסד הרפואי כי "גם במידה והמחלה היתה מאובחנת בזמן, לא היו לתובע סיכויי החלמה אלא של 20% כדוגמא". בית המשפט, בפסיקה תקדימית מהשנים האחרונות, קובע כי גם מסיכויי ההחלמה המזעריים האלה אין להתעלם והפיצוי יהא כאחוז סיכויי ההחלמה.

פיצויים עונשיים

משמעם פיצוי כדי להעניש. לעיתים, ללא קשר לנזק. ראש נזק מוכר וותיק בארה"ב אבל אצלנו הדוקטרינה קורמת עור וגידים רק לאחרונה ובכל מקרה ע"מ לזכות בה יש להוכיח מעבר לרשלנות ממש כוונת זדון של המזיק. דומה כי זו רק סיבה יחידה מדוע הסכומים שנפסקים אצלנו רחוקים מאלה הנפסקים בבתי משפט בארה"ב.

דוגמאות