מי רדיאטור גרמו כוויות; התובע הוכר כנפגע תאונת דרכים
ביום 15 בינואר 2002 עשה התובע דרכו כנהג ברכב ממושב מאור לשכ' נווה חיים בחדרה לפנימייה בה לומד בנו. לקראת סוף יעדו, ברחבה שלפני הפנימייה, התחמם מנוע הרכב.
התובע יצא את הרכב, ניגש למכסה המנוע ופתח אותו ואת פקק הרדיאטור. אז, "התפרץ" החוצה זרם חזק של אדים ומים רותחים אשר פגעו בתובע בחלקי גוף שונים ובעיקר בפניו, מעל לעינו השמאלית. לתובע, נגרמו נזקי גוף, ובעיקר כוויות. התובע הגיש תביעה כנגד חב' הביטוח שביטחה את רכבו בטענה כי גם תאונה שכזו ולא רק תאונות של "פח בפח" הינה תאונת דרכים המכוסה בפוליסה.
חב' הביטוח התכחשה לחבותה. ראשית היא טענה כי אין מדובר בתאונת דרכים. שנית, הוסיפה, כי לא היה מדובר בתיקון דרך כלומר בתיקון שקרה באמצע הדרך, ומשום שהתובע הגיע כבר ליעדו אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
אלא שהטענות הללו לא היו טובות מספיק. התובע טען מנגד כי מדובר בתיקון דרך משום שסוף יעדו היה ביתו ולא הפנימייה. יממה לפני המועד הקבוע להוכחות נאלצה חב' הביטוח להכיר בחבותה, לסגת מטענותיה, ולשלם לתובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
גילוי נאות: את התובע ייצג עו"ד בושרי.
