מום בלב המתגלה מיד אחר הלידה מעלה דיון רפואי משפטי על מה שנעשה בהיריון. בייחוד הוא מעלה לדיון את שנעשה בבדיקות האולטרה סאונד בהריון. הרי אלה נועדו להביט בעובר ובאיבריו כדי לגלות מומים או רמזים לקיומה של תסמונת גנטית.

מומי לב

פספוס של מום לב הוא קריטי. ראשית, כי תפקיד הלב לבריאות האדם הוא משמעותי. ושנית, כי מומי לב קשורים סטטיסטית להפרעות כרומוזומליות. כלומר, בתסמונות גנטיות רבות, מום בלב הוא סימפטום אחד מני רבים. מומי לב נפוצים הם:

  • לב שמאלי היפופלסטי – הסיבה השכיחה ביותר למוות כתוצאה ממום לבבי בחודש הראשון לחיים הוא לב שמאלי היפופלסטי. לב שמאלי היפופלסטי קשור בחוסר התפתחות של מסתם שעצמו גורם לתקלה באספקת דם. הוא צריך להיות מאובחן כבר בתחילת ההיריון. אפילו כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון. משום שמום זה ניתן לאיתור באולטרה סאונד ומשום שהוא בר תיקון, קל יחסית לטעון לרשלנות רפואית לגביו.
  • VSD – מום לבבי המתאר חור במחיצה הבין חדרית והוא מתגלה מספר שבועות מהלידה. ההשלכה יכולה להיות אי ספיקת לב. חשד ניתן לקבל מהזעות מרובות של התינוק. באקו לב ניתן לראות הגדלה של החדר השמאלי וכן של העלייה השמאלית. גם כאן ניתן לבצע תיקון ניתוחי של החור.
  • ASD – מום לבבי שמתאר חור במחיצה שבין העליות. הסימפטומים שלו כמעט ואינם מורגשים, והוא מופיע יותר אצל מבוגרים. גם כאן קיימת התוויה לסגירת החור.
  • טרטולוגיה על פלוט –  מום כחלוני שכוללל מס' הפרעות מבניות משולבות. הלוקים בו מצויים בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי והוא מום לבבי שהולך ומחמיר ולכן מום זה חשוב לדיון בהיבט של רשלנות רפואית כי גם הוא עם אבחון נכון ניתן לטיפול.


רשלנות רפואית באבחון מום בלב

במום לב שלא אובחן, ניתן לטעון כי היה על הרופא לאתר את המום. לחילופין, היה עליו להפנות את האם לאקו-לב עוברי כדי לבדוק לעומק את מבנה הלב. לרבות כלי הדם הנכנסים והיוצאים ממנו, תפקוד הלב וקצב הלב. לא כי כל אישה בהריון צריכה לעבור אקו לב, אלא כי עלה חשד למום בלב או שקיים היה סיכון מוגבר למום לבבי.

כבר בבדיקת שקיפות עורפית ניתן לגלות סימנים לאפשרות קיומו של מום בלב. אפשר וצריך גם לגלות פגם במחיצה בין העליות, בין החדרים, או פגם החלפה של העורקים הגדולים. אם לא בשקיפות עורפית, וודאי בבדיקות שלאחריה: בסקירת מערכות תיסקר כל מערכות גופו של התינוק בחיפוש אחר פגמים. כזכור ישנן 2 סקירות עיקריות מוקדמת ומאוחרת וכל אחת נועדה לבחון איברים שונים. גם בבדיקה המאוחרת סורקים את כל מערכות העובר ועוברים על כל איבר ואיבר ע"פ חוזר משרד הבריאות. במאוחרת מתגלים מומים שלא התגלו במוקדמת כי העובר גדל.

הריונות בשנים 2013 ואילך

בשנת 2013 עודכנו ההנחיות העולמיות ביחס לדרך שבה על רופא האולטרה סאונד לסקור את איברי הלב בסקירת מערכות בהריון. למעשה הן הכלילו את מוצא כלי הדם וקבעו שאל לו לבודק להסתפק בארבעת מדורי הלב. משנת 2013 עליו לאתר את מוצא העורקים, את אבי העורקים, את עורק הריאה וכיו"ב. היצרות המסתם הפולמונארי למשל בלידות שאחרי 2013 לכשעצמה מהווה נורת אזהרה לקיומה של רשלנות רפואית.

בהימצא מום לבבי, לפחות מאז שנת 2010 היה על הרופא להפנות לסיסי שיליה, קריוטיפ וקרדיולוג ילדים.
גם להיות במעקב כי המום יכול להיסגר. ניתן לטעון עוד כי על הרופא מאז שנת 2010, אולי אפילו 2006, להציע ולהסביר כי בדיקת צ'יפ גנטי תכסה תסמונות נוספות שהמום הלבבי שנמצא מרמז להן. בדיקת הצ'יפ הגנטי היא בדיקה גנטית מתקדמת אשר מכסה מגוון רחב של תסמונות גנטיות לעומת בדיקת קריוטיפ או בדיקת פיש, אשר מתבצעות תחת מיקרוסקופ. היא מספקת סקירה של כל ה-DNA.

 


 

 

 

 

No votes yet.
Please wait...