לנפגעי תאונות עם פגיעה מוחית, סיכוי ההשתקמות הוא קטן יותר, שכן ההתחדשות של הרקמות העצביות עדיין לא פותחה מה גם שהתחום הנוירולוגי מפגר מעט ביחס לתחום האורטופדי . לרב, לאחר שהמומחה הנוירולוגי ו/או הנוירו-פסיכיאטרי אמרו דברם לעניין הנכות ימונה מומחה שיקום, בדר"כ בנכויות גבוהות מ-30%.
 

  
   
המומחה השיקומי יצטרך לקבוע את תדירות הטיפולים בעתיד. המומחה השיקומי יצטרך להעיד ביחס  להיקף התרופות ותכשירים נלווים, אצל רתוקים למיטה, וחשופים ללחות יתר. הוא יצטרך להעיד בדבר צרכים רפואיים עתידיים ובייחוד ריפוי בעיסוק, עניין שכיח יותר אצל נפגעים נוירולוגית, בטיפול קוגנטיבי אצל נפגעי מוח. הכוונה יותר לתרגול עצמאות בפעולות יומיומיות חיוניות – גם פעולות חוץ ביתיות, וכן, לשיפור מיומנות מוטוריות ידניות – שימוש בעט, בפטיש במספריים, בפתיחה וסגירה של ברזים קשים, הרכבת גופים שונים, לצד מוטוריקה עדינה: כפתור, רכיסה ואחיזת חפצים קטנים. המומחה השיקומי ייתן הדעת גם לטיפול פסיכולוגי – חשוב מאוד לסייע לתובע להתמודד עם נכותו גם בעזרת יועצים נכונים. מערכת שיקום תומכת חייבת לכלול פסיכולוג ונוירו-פסיכולוג.

במהלך תקופות ההחלמה מפגיעה מוחית שכזו ניתן לדרוש ו/או לבקש מבית המשפט שיורה לחברת הביטוח על תשלום תכוף לטובת הנפגע, חלף משכורות ותמורת הוצאות שהוציא.

החלמה מחבלה שכזו יכולה להמשך זמן רב, עד מס' שנים,  והיא לעתים קרובות מלוה בשיקום ארוך פיזי ופסיכולוגי. 

מומלץ להמתין עם התביעה המשפטית ולהיבדק אצל נוירולוג פרטי כדי להעריך נכויות. במקביל להגיש תביעה ולבקש מינוי נוירולוג מטעם בית המשפט ובהמשך כאמור מומחה שיקומי.

כעורכי דין שמייצגים נפגעים אנו מציעים לרכז מאמצים בניסיון ללחוץ על חברת הביטוח להסכים לאשפוז במחלקת שיקום ראויה. בתי חולים שיקומיים ראויים במדינה הם כמובן בית חולים לוינשטיין ובית חולים רעות ביד אליהו. מחלקת שיקום טובה ניתן למצוא בבתי חולים רגילים כמו בבית חולים ב"שיבא" וב"הדסה" בני ציון. בפגיעות רב מערכתיות, אולי תהא עדיפות למחלקות שיקום בבתי חולים, שכן אז, במקרה הצורך אפשר יהיה להתייעץ עם מומחים בתחום הרלבנטי.

אצל נפגעים שהם קשישים, אין טעם לוותר על בתי החולים הגריאטרים השיקומיים שכן הם יודעים את מלאכת הטיפול בהם בצורה טובה.