בבית משפט השלום לתעבורה 
בש 0000/04
______________________  ______________________

בעניין:-   
 

המבקש:

  שי ששששש 

 
נ  -  ג  -  ד

המשיבה:
  מדינת ישראל

בקשה דחופה לביטול פסילה מנהלית

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לבטל החלטתה של פקד ויצהנדלר ריקי, ק. חקירות את"ן תל אביב, מיום 28 בדצמבר 2004, בתיק משטרה שמספרו 4993/04 לפיה החליטה לפסול המבקש מלנהוג, על פי הדרך הקבועה בסעיף 47 לפקודת התעבורה, לתקופה של 60 יום, בשל יסוד לכאורה להטלת אשמה במבקש בקשר עם תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בה היה מעורב ביום 23 בדצמבר 2004. 

ואלה הטעמים לבקשה -

1. ראשית, לעניין סמכות מקומית:

על פי חוק סדר הדין הפלילי, קיימת סמכות מקבילה לבית משפט זה ולבית המשפט בתל אביב לדון בתיק באשר נקבעו שתי חלופות לסמכות המקומית, האחת, מקום ביצוע העבירה והשנייה היא מקום מגורי הנאשם.

המבקש יטען כי מקום מגוריו הוא בחדרה, ומכאן סמכותו של בית משפט זה לדון בבקשה הגם שהעבירה (כביכול עבירה, ייאמר), נעברה בתחומי מרחב תל אביב של המשטרה, ולא בתחומי המרחב בתחום טיפולו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

הנאשם יטען כי כל עוד לא קיבל לידיו הזמנה לדין וכתב אישום ובה הוזמן להישפט בגין העבירה בבית משפט השלום בתל אביב טרם הוקנתה הסמכות לדון בעבירה לבית משפט השלום בתל אביב, ומשכך בית המשפט השלום בחדרה מוסמך לדון בעבירה אף לעניין סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א 1961.

2.  היעדר מסוכנות:

א. המבקש יטען כי אין סכנה לציבור מהמשך נהיגתו.
ב. המבקש נוהג משנת  2000 ועברו אינו מצדיק פסילה בגין מסוכנות.     

3. היעדר ראיות לכאורה:

התאונה נשוא כתב בקשה זה הינה תאונה בצומת מרומזר בין רכבו של המבקש לבין רכבו של נהג מונית. כל נהג טוען כי הוא זה שנסע באור ירוק. המבקש יטען כי הוא נעדר אשם וכי היה זה נהג המונית שנכנס לצומת באור אדום. טענה זו לא "נכבשה" בליבו עד עתה אלא היא נוכחת, יש לקוות, בעדות המבקש במשטרה.

מכאן, שעד שלא יתברר מי האשם בתאונה יש להשיב לו רישיונו. מה גם שככל הידוע למבקש, (ככל הידוע נאמר שכן עדיין לא קמה זכותו  לעיין בחומר החקירה) אין בחומר הראיות ולו אדם אחד שראה כי דווקא המבקש נסע באור אדום.  עדותו של נהג המונית אינה יכולה לעמוד באשר עד בעל עניין הוא.

לאור כך, מהווים דברי המבקש כרסום ממשי בראיות התביעה אף יהיו אלה ראיות לכאורה.

לחילופין, יטען המבקש, גם אם סבור בית המשפט כי יש אשם בהתנהגותו, הרי אין לומר כי נהיגתו עובר לתאונה לקתה ברשלנות בדרגה כה גבוהה, זאת אף אם כל ההנחות אותן מציבה התביעה בשלב זה אכן יווכחו כנכונות. לכן ניתן לומר כי אין התנהגותו של המשיב בתאונה, כזאת, שבעטייה יש ליטול ממנו את רשיון הנהיגה עד להחלטה אחרת.  העובדה כי עזב את מקום התאונה קשורה אך ורק בצעירותו בחוסר ניסיונו ומהעובדה כי לא מדובר בתאונה עם נפגעים.

בהיעדר נזק גוף של ממש לא צפוי המבקש, אף אם יוכח אשמו, להיפסל שכן מושתים גזרי דין של פחות מחודשיים שלילה ואף ללא שלילה בפועל בכלל.
 

4. לעניין הרתעה כאלמנט ענישתי:

המבקש נמצא בתוך תקופת הפסילה מזה מס' ימים, ואם היה צורך ב"תקופת הרגעה" הרי משך הזמן שעבר מאז יום זה די בו כדי להשיג זאת.  

5. הפסילה כפגיעה בזכות הקניין:

פסילה מנהלית בטרם משפט, ועל ידי מי שאינו שופט, יש בה פגיעה שמעל למידה הנדרשת בזכויות היסוד של המבקש וביניהן זכות הקניין, והזכות לחופש העיסוק. כל עוד לא ניתנה הכרעה סופית ע"י שופט, קיים פוטנציאל לזיכוי. שלילת חזקת החפות וכך שלילת החירות של המבקש שתבוא לידי ביטוי בהמשך פסילתו מלנהוג, אם תידחה בקשתו זו, תעשה בשלב בו טרם הוכרעה סופית שאלת חפותו של המבקש. פסילה כאמור כמוה כשלילת חזקת החפות העומדת לזכותו.

גם לדידו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על חירותו של האדם (סעיף 5) ואף כי אין בו כדי לפגוע בתוקפו של חוק סדר הדין הפלילי, הרי שבוודאי יש בו כדי להשפיע, לפחות בדרך של פרשנות בדבר פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה של המבקש. ברוח זאת יטען כי גם כאשר החוק מסמיך את משטרת ישראל מלפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, אין לשלול את החירות של אותו אדם אלא (כאמור בסעיף 8 לחוק-היסוד) במידה שאינה עולה על הנדרש.

6. טענת בטלות מעיקרא:

ברצון המבקש להביא מילה אחר מילה את שנאמר בשימוע שנוהל על ידי פקד ויצהנדלר ריקי וזה לשונו:

 "...המבקש: אפשר לקצר את הפסילה?
 הפקד: "אני לא יכולה"
 המבקש: "את לא רוצה או לא יכולה?
 הפקד: "לא יכולה"
 המבקש: "את יכולה לרשום שאת לא יכולה?
 הפקד: לא רואה בזה שום צורך."

 
סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה נוקט בזו הלשון:

"היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי העניין:
(1)    בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם - יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
 (2)    בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
(3)    בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים".

המבקש יטען כי הסעיף מבחין בין עבירה שגרמה לתאונת דרכים, שבה נהרג אדם, שאז מורה החוק לקצין המשטרה לפסול את הנהג, שלכאורה ביצע העבירה, למשך 90 יום, לבין עבירות אחרות הנקובות בסעיף. סעיף 47(ה)(1) אינו מקנה לקצין המשטרה שיקול דעת. מצוות המחוקק היא, שבנסיבות הקבועות בסעיף ייפסל הנהג מנהלית לתקופה בת 90 יום. לעומת זאת, בסעיפים 47(ה)(2) ו47-(ה)(3) נוקט המחוקק בלשון: "רשאי" ובכך מצביע על שיקול דעת מורחב המוענק לקצין המשטרה. לשון אחרת: מי שבסמכותו לפסול רשיון מינהלית ל-60 או ל-30 יום, רשאי לפסול אף לתקופות קצרות יותר.

בעניינינו, לא שקלה קצינת המשטרה כלל פסילה מנהלית הקצרה מ-60 יום שלא סברה שבסמכותה לעשות זאת. אילו סברה הקצינה שבסמכותה לעשות זאת היא אכן הייתה פוסלת המבקש לתקופה קצרה יותר.

המבקש יטען כי האמור לעיל מחייב את בית המשפט הנכבד להחלטה בדבר בטלות מעיקרא של החלטת קצינת המשטרה, שכן ההחלטה לוקה בפגם מהותי היורד לשורש העניין ועל כן דינה להתבטל בטלות מסוג void באשר הנטייה היא שכאשר מדובר במעשה מנהלי הלוקה בפגם חמור - יש להורות על ביטולו של המעשה המנהלי.

לאור האמור לעיל ובפרט בשל אי הפעלת שיקול הדעת כאמור, יש לקבוע כי החלטת קצינת המשטרה בטלה מעיקרא, ולחילופין, יש לקצר את תקופת הפסילה המנהלית.

7. גם עיקרון המידתיות מחייב: יפים דבריו של כב' השופט אילן שיף ממאי 2002 בע"פ 2306/02 ליאוניד פורגלין נ' מדינת ישראל:

"טלו לדוגמא מקרה שבו חרג נהג מהמהירות המותרת בחריגה כזו שבעקבותיה מוקנה שיקול דעת לקצין משטרה לפסול רשיונו ל30- יום. האם אין זה מן הדין להבחין בין מקרה שבו בוצעה חריגה של 5 קמ"ש למשל, לבין מקרה שבו החריגה הגיעה לכדי 50 קמ"ש. בשני המקרים יהא קצין המשטרה מוסמך לפסול את רשיונו של הנהג ל30- יום, אך עקרון המידתיות יחייב אותו להפעיל שיקול דעת בהחליטו, האם הפסילה אכן צריכה להשתרע על פני תקופה של 30 יום או פחות מכך.

8. שיקולי פרנסה:

על פי הפסיקה הנוהגת יש להעניק משקל לעובדה שהמבקש מתפרנס מנהיגה ועוד יותר כאשר מדובר בתיק גבולי, בו הרשלנות המיוחסת למשיב אינה רשלנות רבתי ובתיק בו עברו התעבורתי אינו מכביד מאד. בעניינו של המבקש סדר יומו ועבודתו מחייבים אותו בהחזרת רשיונו.  

9. מצ"ב תצהיר המבקש כתמיכה בעובדות המנויות בבקשה.
 
על יסוד כל האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט לקבל את הבקשה, לבטל את הפסילה כליל, ולחילופין, לקצרה.   

שורת הדין ויתר על כן הצדק  לימין בקשה זו.
   ______________
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ המבקש
ת צ ה י ר

אני הח"מ, שי ששששש הנושא ת.ז. שמספרה 066049073, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כדלקמן:

1. הנני עושה תצהירי זה בתמיכה לבקשה לביטול פסילה מנהלית. 

2. העובדות האמורות בבקשה ידועות לי מידיעה אישית.

להלן חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

   ________________
   חתימת המצהיר

הנני מאשר בזה כי ביום ______ הופיע בפני עורך הדין אורן בושרי, במשרדי ברחוב רמב"ם 1, חדרה מר שי ששששש הנ"ל אשר זיהיתיו על פי תעודת זהות והמוכר לי אישית ואחרי שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו הנ"ל וחתם עליה.

   ________________
   חתימה + חותמת עו"ד