בבית משפט השלום
 

 ת.א. 7513/06
 
____________________                    ____________________
 
ב נ ת נ י ה 

 

בעניין:-
 בפני כב' השופטת ציגלר
 
התובעת:

 

 
 XXXX 
ע"י ב"כ עוה"ד אורן בושרי, רמב"ם 15, חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 5270038 - 03, 
 
 
 

נ  -  ג  -  ד

 
הנתבעת:

 

 
 "שירביט", חברה לביטוח

מיוצגים ע"י משרד עו"ד נחשון

שיבת ציון 68 חיפה

 
 

תחשיב נזק מטעם התובעת

 

 
 
  

בהתאם להחלטת כב' בית המשפט, מתכבדת התובעת באמצעות בא כוחה להגיש תחשיב לאמדן נזקיה. תחשיב זה מוגש אך ורק לצורך מו"מ לפשרה בלבד ואינו בגדר הודאה כי אלו בלבד הם נזקיה.

 

1.        נתונים אישיים:

יום התאונה: 1/4/06
יליד/ת שנת: 3/12/87
גיל במועד התאונה: 19
עיסוק היום: שירות סדיר
תעודת בגרות: מלאה
פוטנציאל השתכרות: גבוה

 

2.        הנכות:

כתוצאה מהתאונה, נבדקה התובעת אצל ד"ר וייסברוד, מומחה בכירורגיה אורטופדית. על פי חוות הדעת הרי שלתובעת 10% נכות לצמיתות בגין הגבלת תנועות עמוד שדרה מותני על פי סעיף 37 7 (א') לתקנות המל"ל, באופן שרק חמישית ממנה יש לשייך לתאונה.

 

3.        לעניין נכותה התפקודית:

כאשר מדובר בקטין הרי ששיעור הגריעה מכושר ההשתכרות זהה לשיעור הנכות הרפואית, למעט מקרים חריגים. ראה לעניין זה, ע"א 169/77 שוורץ נ' ליברמן פ"ד ל"ב (3) 561, 570 וכן פס"ד אפראימוב נ' גבאי, פ"ד מב (3) 191, 194, שם נקבע כי "מקובל עלינו שבהיעדר נסיבות מיוחדות תהא הנכות הרפואית מפתח לחישוב אבדן השכר בעתיד". חזר על כך כב' השופט ריבלין, בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 5148/05 [קוגלמס נ' אביתר לוי, ניתן ביום 20/2/08].

התובעת הייתה בת 19 בזמן התאונה, בשירות צבאי, וטרם רכשה השכלה לעצמה ומשכך, החזקה דלעיל חלה גם עליה.

 
התובעת סובלת כאמור מהגבלה קשה בתפקוד, קושי בהליכה והגבלה בתנועות הגב. 

נכותה התפקודית עולה לאין ערוך על נכותה הרפואית האורטופדית ואולם, רק לצרכי פשרה, יבוצע לעתיד חישוב אקטוארי מלא על בסיס הנכות הרפואית.

אמנם קובע המומחה כי רק חמישית מנכותה יש לייחס לתאונה אבל הוא עושה זאת, על דרך האומדנא, מבלי לדעת מה הנכות האמיתית של התובעת, עובר לאירוע.

התובעת מבקשת מבית המשפט, בנסיבות, לסטות מקביעת הנכות הרפואית ולקבוע, כפי שלו סמכות לעשות כן, כי נכותה התפקודית הינה 10% לפחות וזאת מחמת כמה סיבות:

נזק ראייתי:

התובעת תטען, כי במקרה זה ראוי ליישם את הדוקטרינה המכירה ב"נזק ראייתי". דהיינו, הנזק שנגרם לתובעת עקב אי היכולת לאמוד את נזקיה בשל התנהגות המזיק בתאונה.  

בע"א 285/86  נגר נ' וילנסקי ואח', פ"ד מג (3) 284, 294 התובע עבר ניתוח תוספתן אחר שהותקן לו עירוי ועקב תקלה שמקורה ברשלנות, כך נקבע, צינורית העירוי נסחפה לתוך מחזור דמו. התובע, שזה עתה עבר ניתוח של תוספתן נדרש היה כעת לניתוח חירום שנועד לשלוף את צינורית העירוי.

 

אחרי שני הניתוחים, התובע נפגע מפגיעה נפשית כתוצאה מהחרדה שליוותה את שני האירועים הללו. התגבש אצלו למעשה, מצב נפשי שהיה קשור בעצם ניתוח התוספתן וגם בעצם הרשלנות שבניתוח העוקב אך במידה בלתי אפשרית לייחוס לאחד משני האירועים. כתוצאה "משתי החרדות האלה", נגרמה לו נכות צמיתה של 75% בתחום הפסיכיאטריה.

 

ברור היה כי אם מצבו קשור רק בחרדה שלקראת הניתוח הבסיסי אז בית החולים לא אחראי לנזק ולתשלום פיצויים. לעומת זאת, אם החרדה קשורה בעקבות הרשלנות והניתוח השני אזי על בית החולים היה  לפצותו.

 

בסופו של דבר, בית המשפט העליון חייב את בית החולים במלא הנזק. נקבע שאמנם אם המזיק הוסיף והחמיר נזק קיים – הוא יהיה אחראי למידת ההחמרה, אבל לכלל הזה יש חריג כשנגרם נזק ראייתי, ולכן, קבע בית המשפט, כי בשל הנזק המאוחר, גרם בית החולים נזק ממשי לניזוק בכך שהוא מנע ממנו האפשרות להוכיח איזה נזק היה לו לפני האירוע השני ומשום שהנזק הפך להיות נזק אחד בלתי ניתן להפרדה.

באימפליקציה, הנתבעת תטען כי כפי שהעדיף בית המשפט העליון בפס"ד וילנסקי את הצד התמים, תוך שהוא מזהיר עצמו אזהרה בדבר פיצוי יתר, כך על בית המשפט דנא, לבכר אותה, היא הצד התמים, על פני המעוול [או חליפו במקרה הזה, חב' הביטוח] ולקבוע כי על הנתבעים לפצותה בגין מלא נזקה לפי 10% נכות רפואית. 

 

 

 

מכאן באים אנו לגובה הנזק:

 

4.        הפסדים לעבר :

שירות סדיר. אין. 

 

5.        לעניין כאב וסבל:

    

החישוב לפי הנכות מגיע לסכום נמוך ביחס לסכום המקסימלי באין נכות. היות ואין זו היתה כוונת המחוקק, מבוקש לפחות סך של 15,000 ₪ בראש נזק זה.

בתוך כך, יש לזכור את העובדה כי לשיכוך כאביה, קיבלה התובעת מרופא יחידתה זריקת וולטרן אשר גרמה לנפיחות ניכרת בכף ידה. התובעת תטען, כי בהסתמך על פסק דין אכרם חוסיין (ע"א 3765/95, אכרם חוסיין נ' ד"ר טורם, פ"ד נ(5), 573), הנתבעת חבה לפצות התובעת גם בגין נזק זה, למרות שסופו ברשלנות רפואית ומשום שראשיתו בתאונת דרכים בשל עקרון האחריות המוחלטת בחוק הפיצויים החל גם על נזקים שלא נבעו ישירות מתאונת הדרכים.  

 

6.        לעניין עזרת צד ג':

                

בני משפחתה סעדו את התובעת באופן אינטנסיבי הגם שלא נלקחה עזרה בשכר ויש לפצותה בשל כך.
 
עולה מהמסמכים הרפואיים שהתובעת לא יכלה אף לא לדרוך על רגלה תקופה ארוכה. על אף שמדובר ב"נזק מיוחד", וגם כאשר אין ראיות מפורטות להוצאות שהוצאו, מוסמך בימ"ש לפסוק פיצוי על דרך אומדנה, באם סבירה המסקנה כי ההוצאות הוצאו (ע"א 5149/94 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' לוי).

 

גם כשהתובעת לא ממציאה ראיות להוכחת הוצאות עבור עזרת הזולת ומאידך, ברי שמצבה הפיזי חייב אותה לקבל עזרה בשכר ולכן יש לפצותה בסך גלובאלי של 20,000 ₪ לעבר ולעתיד.

 

7.        לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:

                

לפי מקדם היוון, 287 (נותרו 42 שנים עד הגיע לגיל 67) X 10% נכות תפקודית, X 7,500 ₪ נטו (שכר ממוצע במשק) = 215,000 ₪.

 

 

8.        לעניין הוצאות רפואיות, נסיעות ונלוות:

 

מאז התאונה קיבלה התובעת טפולים רפואיים שונים ומגוונים. ובעיקר אורטופדיים. באופן טבעי התובעת לא שמרה על כל הקבלות שברשותה אך לאור האמור ולאור אלה שבנמצא, תוערכנה ההוצאות לעבר ולעתיד בסך גלובאלי בסך 10,000 ש"ח.

 

9.        לסיכום:

 

על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובעת מוצע כי הנתבעות יפצו את התובעת לפי המפורט להלן:

                  

 
 פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממוני
 15,000
 
 
 הפסדי השתכרות בעבר
 0,000
 
 
 הפסדי השתכרות בעתיד 
 215,000
 
 
 הוצאות
 10,000
 
 
 עזרת צד ג' 
 20,000
 
 
 סה"כ
 260,000
 

 

 תחשיב נזק - תובעת - תאונת דרכים - כאבי גב

לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:

 

(א)        לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 260,000 ש"ח.

(ב)         לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, ומע"מ בגובה 11% מהסך לתשלום האמור בסעיף א'. 

 

                            ______________

אורן בושרי, עו"ד

מ.ר. 29404

ב"כ התובעת

לוט:

1.   חומר רפואי.

2.   חוו"ד ד"ר סלעי