בבית  משפט השלום  
א' 4049/04
______________________  ______________________
ב נ ת נ י ה

בעניין:-
 בפני כב' השופטת שניצר זאגא
קבוע ליום 15.11.04
 

התובע:
  XXXXXX
ע"י ב"כ עוה"ד אורן בושרי ממשרד עו"ד אורן בושרי. כתובת: רח' רמב"ם 1 (פינת ביאליק) חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 35270038 - 158,  שם מתחם: Http//www.orendin.com

 
נ  -  ג  -  ד

הנתבעות:

 1. "מגדל" חברה לביטוח בע"מ
ע"י עוה"ד אושרית רוטקופף ואח'
פרופ' שור 21, ת"א
מיקוד 62961

2.   זילברברג מלי ת.ז. 043489962  
      אתרוג 6
      פרדס חנה

3. "הפניקס הדר", חב' לביטוח בע"מ
      דרך השלום 53
      גבעתיים

4. "אבנר" איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
      שד' רוטשילד 39
      תל אביב 66883

תחשיב נזק

בהתאם להחלטה קמא של כבוד בית המשפט, מתכבד התובע באמצעות בא כוחו להגיש תחשיב נזקיו. תחשיב זה מוגש אך ורק לצורך מו"מ לפשרה בלבד ואינו בגדר הודאה כי אלו בלבד הם נזקי התובע.

1. התובע, XXXXX יליד 1976, עותר לכך שהנתבעות תחויבנה לפצותו עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שארעה ביום 18.09.01 שעה שטרקטור הגיח מצד הדרך ופגע בעצמה רבה ברכב הקרייזלר בו נהג. עקב פגיעה זו נהרג הנוסע שהיה ישוב ליד הנהג. לתובע עצמו נגרמו פגיעות של ממש. הרכב עצמו ניזוק כאבדן גמור דמתקרא .Total loss  במקור, הוגשה התביעה בגין תאונה נוספת שאירעה לתובע, קלה ביותר, וככזו היא סולקה בהתנהלות קצרה מול חב' הביטוח "הפניקס".

2. מכל מקום, ממקום התאונה התובע הובהל באמבולנס על ידי מד"א אל בית החולים "הלל יפה" בחדרה, תוך שהוא סובל מכאבים עזים בחלקי גופו, עם מספר חתכים בלחי ימין. הוא נבדק ושוחרר באותו היום עם המלצות להמשך מעקב.

דא עקא שכאביו של מגן נשארו ובייחוד המדובר בכאבי גב תחתון, כאבי ראש וכאבים בשאר חלקי גופו בליווי נדודי שינה חוזרים ונשנים. על כן המשיך מגן לפקוד את בית החולים לאחר התאונה והופנה למספר טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים נוירולוגים.

3. נכות רפואית ותפקודית: על פי הוראת סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שיש לאמץ את קביעת המל"ל אשר העמיד את נכותו הצמיתה של התובע בתחום הפלסטיקה על 5%.

על פי ההסבר הבא להלן בפרק "הפסדי השתכרות לעתיד", הרי שאת נכותו התפקודית של התובע, להבדיל מזו הרפואית, יש להעמיד על 15%.

*** תיעוד מתיק המוסד לביטוח לאומי לרבות החלטת הוועדה וכן אישור אודות תקבולים ותשלומים מצורף ומסומן כ"נספח 1.".

4.  מכאן באים אנו לגובה הנזק:

לעניין כאב וסבל:

כתוצאה מהתאונה הרי שמלבד הפגיעה הפלסטית לתובע פגיעה אורטופדית ונוירולוגית: התובע ראשית סובל מכאבים בעיקר בגב תחתון המקרינים לרגל ימין כאמור במסמכים הרפואיים אשר צורפו לכתב התביעה, ועוד הוא סובל מכאבי ראש הפרעות ונדודי שינה. בהקשר זה יוער כי מות הנוסע שישב לצידו של התובע כתוצאה מהתאונה העיק ועדיין מעיק על נפשו של התובע.  

מכל מקום, פגיעות אלה זכרם לא בא לידי ביטוי באחוזים שנקבעו למגן בגין הצלקת ולכן הם "מקנים" כאב וסבל נוסף ולכן צריך שתמורתם ישתלם סכום נוסף.

[ראה לעניין זה פסק הדין של השופטת מ' דיבון בעניין "צור" נ' "קרנית", צלטנר, עמ' 566]. 

מוצע לפיכך, גלובלית בעבור ראש נזק זה, הן בגין הנכות, והן בגין המכאובים הנלווים 25,000 —.

לעניין הפסד ההשתכרות בעבר:

תקופת אי הכושר שהוכרה לתובע על פי המוסד לביטוח לאומי הינה עד ליום 24 בינואר 2002 כלומר משך 128 ימים. שכרו הרבעוני על פי המל"ל, 9264 — ומכאן ששכרו היומי הוא 103 ש"ח.  פועל יוצא כי הפסדי השתכרותו בעבר הינם 13,184 —.

אלא מה, כי החישוב של המל"ל הסתמך על מקדמות ששילם התובע ובהיותו עצמאי. מקדמות אלה דא עקא היו קטנות (כתוצאה מתום לב ולא בשל מרמה) מהכנסתו בפועל, ולכן לא ניתן להסתמך עליהן בבואנו לקבל תמונת מצב אודות השתכרותו של התובע עובר לתאונה, כפי שמבקשת הנתבעת לעשות. 

בעצם, הכנסתו בפועל גדולה לאין ערוך וזאת ניתן ללמוד מאישורי התשלומים למע"מ המצורפים בזאת.

בעבור חודשים יולי אוגוסט 2001 חושבו סך העסקאות החייבות (וללא מע"מ) בגובה 21,429 —, ובגין מאי יוני 2001 בגובה 17,657 —,   כך שהמסקנה העולה מכאן היא כי הכנסתו החודשית של מגן הינה בשיעור של 10,000— לערך לחודש. מאחר והמל"ל הכיר בתק' אי כושר משך ארבעה וחצי חודשים, מוצע לפצות את התובע בגין ראש נזק זה בסך של 45,000 —.

***דו"חות מע"מ מצורפים ומסומנים "נספח 2.".

 
לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:

בתחשיב זה לא תובא הטענה כי התובע יקשה למצוא עבודה אשר דורשת יופי חיצוני דוגמת דוגמנות על סוגיה. הס מלומר, גם לולא התאונה, לא היה עולה בידו להשיג עבודה שכזו. 

אלא שהתובע, על פי גילו, יסבול כל חייו מכך שיהיו דלתות שתסגרנה בפניו בטרם יועמדו כישוריו למבחן תפקיד ספציפי - וזאת רק בשל הפגם שמראה פניו.

על הצמצום הזה שבמספר מקומות העבודה שיהיו פתוחים בפניו ועל העובדה שיידרש לזמן רב יותר על-מנת למצוא עבודה - זכאי התובע לפיצוי.

זאת ועוד, היות והתובע הוא נהג מונית, הרי שלמצער בשל מראה פניו ובו הצלקת המכערת, יסרבו לקוחות לכתת רגליהם אל תוך המונית שלו. אולי בצדק.

בנסיבות אלה חובה על בית המשפט הנכבד לפסוק פיצוי גלובאלי לעתיד של 90,000 —.

לעניין הוצאות רפואיות, נסיעות ונלוות:

מאז התאונות קיבל התובע טיפולים רפואיים שונים, ביניהם טיפולים על ידי רופא
אורטופד, רופא משפחה, וכירורג פלסטי, זאת עולה ממספר הביקורים הרב של התובע המצ"ב אצל הנ"ל, בדיקות וביקורות אשר היו כרוכות גם בנסיעות רבות. באופן טבעי לא שמר על כל הקבלות שברשותו אך לאור האמור ולאור הקבלות שכן בנמצא לאור התאריכים המראים כי ביקר אצל אותם רופאים, תוערכנה ההוצאות הללו בסך גלובאלי השווה ל- 1,500 —.

הוצאות לצורכי איפור בעבר ובעתיד:

כתוצאה מהפגיעה נדרש ויידרש התובע לאפר את הצלקת על מנת לטשטשה. פועל יוצא של צורך זה הוא כי התובע יסבול מהוצאות מוגברות בגין רכישת תכשירי איפור, אפילו יהא זה לשם טשטוש הצלקת בלבד.

התובע אף יידרש ללמוד כיצד לאפר את הצלקת לימוד שיהווה הוצאה חד פעמית. בנוסף יזדקק התובע לחומרים לרבות חומרים לניקוי הפנים והסרת האיפור וחומרי האיפור עצמם.

כן קיימת סבירות גבוהה שהתובע יבקש לאפר פניו אצל מאפר מקצועי וזה כאמור אינו נעשה בחינם.

שירותים אלה אינם ניתנים במסגרת חוק בריאות ממלכתי.  יש לזכור ולהניח שאם היה עסקינן היה בתובעת, הרי מירב הסיכויים הם שהייתה היא מאפרת את פניה כך או כך, וכאמור לא כך התובע שלפנינו.

לפיכך, יש לקבוע לפיכך, כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה על-מנת שיתאפשר לו לצאת מביתו בבוקר בתחושה שהצלקת אינה בולטת.

בגין  ראש נזק ולרבות הדרכה באיפור, וקבלת שירותי איפור מקצועי באירועים מסוימים מוצע סך גלובלי של 15,000 —.

 
5. לסיכום:

על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובע מוצע כי הנתבעות יפצו את התובע לפי המפורט להלן:

(א)     פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון     25,000     —.

(ב)     הפסדי השתכרות בעבר                  45,000     —.

(ג)      הפסדי השתכרות בעתיד                90,000     —.

(ד)     הוצאות רפואיות ונסיעה                1,500       —.

(ה)     הוצאות בגין איפור  15,000     —.

 
                                                              ------------
                                                              176,500    —.

לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:

(א) לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 176,500 — בניכוי תקבולי המל"ל.

(ב) לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, בגובה 11% מהסך לתשלום בסעיף א' ובתוספת מע"מ.

------------
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ התובע
נערך ונחתם היום, ‏יום רביעי 23 נובמבר 2005