כמה שווה התביעה שלך? כדי להשתמש במצגת האינטראקטיבית שלנו,
בחר בדף הבא, העבר את הסמן באמצעות העכבר על חלקי הגוף השונים, והקלק לקבלת דוגמאות לפיצוי לפי פגיעות ספציפיות.
בבית משפט המחוזי
ת.א. 1667/06
____________________ ___________________
בתל - אביב
בעניין:-
בפני כב' השופט אורנשטיין
התובעים:
1. XXXXXXXXXXXXXXXX
באמצעות הוריה ואפוטרופסיה הטבעיים:
2. XXXXXXXXXXXXXXXX
3. XXXXXXXXXXXXXXXX
ע"י ב"כ עו"ד אורן בושרי. כתובת: רח' רמב"ם 15 חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 5270038 - 03,
נ - ג - ד
הנתבעים:
1. ד"ר XXXXXXX
ע"י ב"כ עוה"ד שחל האזרחי ואח'
בן זכאי 6, תל אביב
2. "שירותי בריאות כללית"
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב אבימור ואח'
הרטום 8, הר חוצבים, ירושלים
91450
תחשיב נזק מטעם התובעים
בהתאם להחלטת כב' בית המשפט, ומבלי לפגע בזכויות, מתכבדת התביעה להגיש תחשיב אומדן נזקים, לצרכי פשרה בלבד. בתוך כך, בזיקה לנזקים עתידיים, מבקשת התביעה לשמור על זכותה להגיש בקשה לפיצול סעדים, עד אחר קבלת עמדת הנתבעים.
עובדות:
1. במרכזה של התביעה סריקות אולטראסאונד רשלניות שערכו הנתבעים.
בדו"ח בדיקה שבוצעה על ידי ד"ר xxxxxx, תועדו כליות עוברה של התובעת מס' 2 ככליות תקינות (על אף שלא כך הן). אגן כליה ימנית נמדד 2.5-
ביום 9/12/99 מתרשם ד"ר XXXXXמ-IUGR (התפתחות לקויה), מאבחן הכליות כתקינות ומאבחן פלקסיה של כף היד, אבל מורה לתובעת מס' 2 להמשיך בבירור אצל הרופא המטפל, מבלי שיורה על נקיטה של דרך פעולה.
2. גם ד"ר יורם גלעדי צפה "כליות" מקום שלא היו שם בבדיקתו מיום 15/11/99. בבית החולים "מאיר", השייך לנתבעת, לעומת זאת, אחר בדיקה מיום 20/12/99, אמנם נרשם כי כליה שמאלית לא הודגמה, אבל שוב לא הומלץ לאמא על נקיטת דרך פעולה מסוימת למראה הממצאים, לרבות הפנייה לשם בחינת הפסקת הריון.
3. בבדיקה שנעשתה אף היא בקופת החולים מיום 2/1/00, השייכת לנתבעת מס' 2, שוב כליה משמאל לא נצפתה. גם ביום 18/2/00, לא פונה ד"ר פריש ליאון בהסבר יזום לאם על מצב עוברה למרות שנצפתה רק כליה ימנית ובעיית צמיחה.
4. ביום 19/2/00 נולדה התובעת מס' 1 במשקל
5. בהיותה בת 6 חודשים התובעת מס' 1 נותחה ובוצע בה יצירת פי טבעת במיקום התקין לאחר שזוהה שריר פי הטבעת. לפרוטומיה חוקרת שנעשתה בה העלתה חסר של רחם, חסר של 2 חצוצרות (זוהתה שחלה שמאלית בלבד) חסר של שחלה ימנית וחסר של נרתיק. קטע של
רשלנות, עילה חוזית, פגיעה באוטונומיה וקש"ס
6. רשלנות:
כפי שקובע ד"ר ערן אהרון בחוות דעתו, זמן ומכשור הם פקטורים מכריעים בחשיבותם בבדיקות אולטרא-סאונד מקיפות, והנתבעים התרשלו בביצוע בדיקת על-קול בכך שדילגו, אולי מפאת קוצר זמן, על בדיקת איברים חשובים, ובכך שלא צפו בכל איבר ואיבר שעליהם היה לצפות לסרוק ולוודא כי הוא תקין.
שכן אחרת הכיצד יוסברו ממצאים כמו פלקסיה בכף היד וחוליה חצויה לולא תאמר כי הנתבעים לא סרקו איברים כלל או לא סרקו כנדרש התובעת מס' 2? (למעט בבדיקה אחת, אלא שגם אז, מבלי לבצע המשך מעקב, ומבלי להפנות האם לבדיקת אמ. אר. איי). אי תיעוד הדגמת עמוד השדרה לכל אורכו מנוגד להוראות משרד הבריאות.
באשר לכליה החסרה במקומה: הרי רק זלזול, דוחק זמן ואי אכפתיות יסבירו תיעוד כליה בגודל תקין, במרקם תקין ובמקום אנטומי רגיל מקום שכלל לא היה ניתן להבחין בה!
עילת התביעה מתבססת על רשלנות בעריכת הבדיקה, שנבעה, בין היתר, מלחץ זמן ומיכשור לא מדויק, ועל התייחסות לא נאותה של הצוותים הרפואיים לממצאי בדיקות האולטרא-סאונד, וההימנעות מלהפנות התובעת לוועדה להפסקת הריון.
בכלל רשלנותם, הנתבעים התעלמו מסממנים גדולים כגון היעדר כליה וחוליה חצויה בבדיקת האולטרא-סאונד ומחשיבות גילויים לרבות חשיבות הקשר בין שני סימנים למום מולד מורכב או סינדרום גנטי שהרי הם לא נתנו דעתם לפרוגנוזה הרעה שבמיעוט מי שפיר וכי זה, בשילוב מומים במערכות השתן באים בשכיחות גבוהה עם מומים במערכות אחרות בגוף העובר. במקרים של מיעוט מי שפיר, כותב ד"ר ערן אהרון, ב-11% מהעוברים נמצאו מומים כשרובם היו מומים בשלד ובמערכת השתן. מיעוט מי שפיר לבדו, מחייב הפנייה לייעוץ גנטי.
הנתבעים גם לא נתנו דעתם למשקל העובר ולקשר בין זה לבין מומים גנטים.
7. עילת תביעה חוזית:
המדובר בבדיקות שחלקן התבצעו באופן פרטי ולכן הנתבע מס' 1 אחראי גם בגין הפרת חוזה מכללא. בהקשר זה יוער כי הבדיקות בוצעו ביוזמת התובעים, במימון עצמי ומכיסם הפרטי ובכך סברו התובעים 2-3, כי באופן וודאי אין מומים מולדים בעוברם.
8. הפרת הסכמה מדעת וקש"ס:
המסכת העובדתית שתוארה לעיל מקימה עילת תביעה עצמאית ונפרדת, בשל הימנעות הנתבעים מלספק מידע אשר היה מסייע לתובעת מס' 2 לקבל החלטה מדעת ביחס להמשך ההיריון, ובכך שללו הם את זכותה לאוטונומיה על גופה כמו גם לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונה וטובתה.
מבחינת הקשר הסיבתי, ובשונה מפס"ד עלי דעקה, הרי שבעניינה של התובעת מס' 2, לו היו מובאים בפני התובעים 2-3 הסיכונים להיוולדות ילד/ה בעל מום היו מבקשים האחרונים להפסיק מיד את מהלך ההיריון וועדת הפלה הייתה מאשרת להם זאת. אי לכך, הפגיעה באוטונומיה תזכה בכל ראשי הנזק, וגם, ובנוסף, בראש נזק עצמאי כפי שיתואר להלן.
***חוות דעת רפואית ד"ר ערן אהרון בתחום המיילדות והגיניקולוגיה, מצורפת ומסומנת "נספח I."
כנגד חוות דעתו של ד"ר ערן אהרון לא הוצבה חוות דעת.
נזקים:
9. התובעת מס' 1 נולדה כאמור עם מומים מרובים: ללא פי טבעת, פיסטולה רקטו וסטיבולרית לחלק התחתון של איברי המין, כליה שמאלית באגן וחוליה D3 חצויה, היעדר רחם, היעדר נרתיק ושחלה בודדת משמאל בלבד.
10. בגיל 11 חודשים, אושפזה לשם ניתוח לסגירת הקולוסטומיה (פתח המעי הגס לדופן הבטן). לאחר שבעה ימי אשפוז שוחררה נועה לביתה בהוראה להמשך הרחבת האנוס (פי הטבעת) במכשיר המיועד לכך.
לצד הרחבת האנוס הנדרשת, ממשיכה התובעת והיא עוד תמשיך ותטופל כל ימי חייה, בהרחבות ואגינה, כעולה מסיכום מחלה, מיום 16/4/06, מבית החולים דנה.
11. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת דמתקראת "CT" של עמוד השדרה הדגימה היעדר חוליה צווארית אחת (נמצאו 6 חוליות במקום 7) ומומים מרובים בחוליות אחרות. הודגם עוד כי עצם השכם השמאלית גבוהה מהימנית בכ-
12. מומחה רפואי פנימאי ד"ר א. גילון, כתב חוות דעת רפואית (מצורפת ומסומנת "נספח II.") וחוות דעת משלימה לה, המצביעה על מומיה ונזקיה הרפואיים המרובים של נועה כדלקמן:
א. הצרות של פי הטבעת בצורה בינונית – 30%, לפי סעיף 15(3) א'.
ב. כליה אקטופית שיכולה לגרום לבעיות ניקוז, זיהומים וכו' – 10%, לפי סעיף 22 (3) א'.
ג. העדר רחם או כריתת רחם עד גיל 50 – 40%, לפי סעיף 25 (3).
ד. העדר שחלה ימנית – 10%, לפי סעיף 25 (2).
ז. צלקות מכוערות על הבטן – 10% לפי סעיף 75 (1) ב'.
ח. מצב אחרי ניתוח בטן – 10% לפי סעיף 14(1) ב'.
ט. העדר נרתיק – 10% מותאם לסעיף 25 (1) ב'.
13. מומחה רפואי אורטופד, ד"ר א. קרסין, כתב חוות דעת רפואית המצביעה על מומיה ונזקיה האורטופדיים של נועה (מצורפת ומסומנת "נספח III.") וכדלקמן:
א. שינויים בע"ש – 20% נכות כאשר זו עלולה, בסיכון ממשי גבוה, לעלות עד כדי 30% בשל התגברות העקמת והופעת כאבי גב.
ב. שינויים בשרירי כף יד ימין – 10% לפי סעיף 42 (2) (ג) (1), בידה הדומיננטית, הגורמים לחולשת אחיזה, ודברים אלה מקבלים ביטוי נוסף במסגרת תצהיר תשובות האם לשאלון ועדותה שם אודות מידת השימוש של נועה בידה, והיזקקותה לעזרת הזולת היום בפעולות מרובות, לרבות, להתקלח, לנעול נעליים, להתלבש, ובייחוד בפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה, כיפתור, הידוק, גזירה וכיו"ב. פעולת שימוש במפתח, הסבירה האם, למעשה נעשית ביד שמאל, למרות שידה הדומיננטית הינה יד ימין.
קביעות פרופ' אנגל, המומחה שכנגד, אינן שונות במהותן.
מכאן, באים אנו לראשי הנזק:
14. לעניין כאב וסבל:
התובעת סובלת ולמצער עוד עתידה לסבל וכאב חמורים ואובדן מלא של הנאות החיים, לרבות אבדן הנאה מקיום יחסי מין. נגזר עליה, לחיות חיי אומללות, וכניראה, לא להקים משפחה בישראל. כילדה נטולת רחם ועם אנוס ונרתיק מלאכותיים, כליה שמאלית באגן ובעיות אורטופדיות שונות נכונים לה חיים של מצוקה גופנית, נפשית וכלכלית ובידוד חברתי.
לתובעת ייגרם, כבר בגיל צעיר, נזק נפשי כבד ועוגמת נפש, לכשתבין שהיא אינה מקבלת ווסת, ואף אינה יכול להעמיד צאצאים ביולוגיים.
כל ימי חייה, היא תנהג מנהג בת יענה כל אימת שתיקלע לשיחות הקשורות במין ורומנטיקה ובחברה של היום, יהיה זה מס' לא מבוטל של פעמים, גם אחרי גיל בגרות רווי הורמונים.
עוד יש להביא בחשבון כמובן את נדירות מומיה, בהקשר מיקומם, את גילה הצעיר, הנזקים הנפשיים, התלות הקבועה במשלשלים וכלכלה רכה, התלות באם פונדקאית, כל אלה יש בהם כדי להצדיק לכל הפחות פסיקת סכום של 900,000 ש"ח.
בת.א. 1122/95 (בימ"ש מחוזי, ת"א) כימתה כב' השופטת שדות כאב וסבל בשל אובדן הסיכוי לילד בגובה 10%, מקום בו עובר שהוקפא אבד ובכך הפחית ב-10% סיכוי להרות, וקבעה בגין כך, פיצוי בגובה של 150,000 ₪.
אם כך לגבי 10%, הרי שבגין היעדר יכולת מלאה להרות כלל, לכל הפחות, זכאית התובעת לסכום המבוקש, קל וחומר אם נוסיף את יתר מכאוביה.
***פסק הדין מצורף ומסומן כנספח IV.
הנטל הפיזי והנפשי שמוטל ויוטל על ההורים שיהיו חייבים להקדיש לה את מרבית זמנם, הרבה יותר מאשר בגידול ילדה ללא מומים, השבית וימשיך להשבית את חדוות החיים המשפחתיים, ולאור זאת, יוערך הכאב וסבל להורים בגובה של 300,000 ₪.
15. לעניין הפסדי השתכרות בעתיד:
950,436 ₪ = 310.6 [מקדם היוון מגיל 20 ועד גיל 70x [ 7,500 ₪ [השכר הממוצע במשק] X 0.68 [מקדם היוון כפול ל-13 שנה] X 60% נכות תפקודית.
לשם עריכת תחשיב זה, מסכימה התביעה לראות בהצרות פי הטבעת, בהעדר הרחם, העדר השחלה, במצב אחרי ניתוח בטן, בהיעדר הנרתיק ובצלקות המכוערות על הבטן כנכות לא תפקודית, אם כי, חזקה היא, כי נכות רפואית משקפת גריעה בכושר התפקוד (ר' ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792).
מאידך, יש ליתן משקל לכך, כי התובעת סובלת מתגובה נפשית לחוויות הטראומטיות שחוותה לאור הטיפולים הרפואיים המבדילים בינה לבין ילדים אחרים בני גילה. בהתרחשותן היא נוטה להתכנסות והסתגרות ומתקשה לתפקד, ובעטיו של מצב נפשי זה היא נלקחה, שנים בטרם התביעה, עוד בטרם עמדה אמה על זכותה לתבוע, למרפאה בהבעה וביצירה (ראה קבלות). בעיות נפשיות אלה, באופן טבעי, יגרעו מכושר העבודה של התובעת בעתיד, ויקשו עליה להיכנס לשוק העבודה.
לכן, הנכות הנפשית המשוערת (20%), כמו הבעיות האורטופדיות, לצד הנכות בעקבות הכליה האקטופית, שיכולה לגרום לבעיות ניקוז, כמאמרו של ד"ר גילון, כמו גם היצרות פי הטבעת, והגברות הסיכון למיניהן, מעמידות נכות תפקודית של 60%.
----------------
הגברת הסיכון בעטיים של הניתוחים הרבים שתצטרך התובעת לעבור והסיכונים לצידם, וכאמור בחוות הדעת של ד"ר גילון, הגברת הסיכון לסבול מבעיות ניקוז, זיהומים וכו' לאור הכליה האקטופית וכן הסיכון להתגברות העקמת והופעת כאבי גב העלולה, לפי חוות ד"ר קרסין לצמוח עד כדי 30% מזכים לדעת התביעה בסך של 250,000 ₪ נוספים, ו-100,000 ₪ בהתאמה.
16. הוצאות:
I. הליך הפונדקאות :
הדרך היחידה העומדת בפני התובעת מס' 1 להביא ילדים לעולם הינה או באמצעות הליך פונדקאות או באמצעות הליך אימוץ ילדים.
אין התובעת יכולה להסביר היום באם תעדיף פונדקאות על פני אימוץ. הצידוק לראשון קיים, כך או כך, שהרי נפסק: "הנפגע זכאי לטיפול סביר בהתחשב בצרכיו האינדיווידואליים המיוחדים, ואלה עשויים, לעתים, לעלות על המינימום ההכרחי. אכן, לא כל שהוא בגדר "מינימום הכרחי", אמנם מקיים את היקף ההשקעה הטיפולית בנפגע, הנדרשת באופן סביר. בין זה לזו ייתכן פער, ואם מובאת ראיה לסבירות הטיפול הנוסף הניתן על-ידי המיטיב, תהא ההטבה בת-פיצוי" (ראה: ע"א 5157/91 מדינת ישראל נ' חנה תבור ואח' תק-על 94(3) 1375 ,עמ' 1379).
במקרה דנן, לאור צרכיה המיוחדים של התובעת ,קרי, רווקותה, גילה, ההיסטוריה הרפואית, העדפתה האישית, וכן לאור הקושי שבמציאת תינוק לאימוץ, יש להעדיף את האלטרנטיבה של פונדקאות.
מאחר וסיכוייה להינשא נמוכים מאוד, הרי שנחסמה בפנייה האפשרות להתקבל כמועמדת להליך פונדקאות שנערך בישראל, שכן חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. קובע בסעיף ההגדרות כי "הורים מיועדים" הם איש ואישה שהם בני זוג.
ואם הליך הפונדקאות ככל שהוא רלוונטי כלפי התובעת פתוח בפנייה רק בחו"ל יש להעריך עלויות הליך הפונדקאות בחו"ל, לעת עתה, לפי חוות דעת שנמסרו בתיקים אחרים, כולל מחירי השהיה במלון וכן עלויות כרטיס הטיסה בסך של 400,000 ₪.
התביעה מבקשת, לחילופין, לשמור על זכותה לצרף חוות דעת בשאלת תשלום טיפול לפונדקאות.
II. טיפולים נפשיים :
התובעת סובלת מתגובה נפשית לחוויות הטראומטיות שחוותה לאור הטיפולים הרפואיים המבדילים בינה לבין ילדים אחרים בני גילה. היא סובלת מהסתגרות וקושי תפקודי. ככל שכיס ההורים אפשר זאת, כאמור, נלקחה התובעת מס' 1, שנים בטרם הגשת התביעה, עוד בטרם עמדה על זכותה לתבוע, למרפאה בהבעה וביצירה, עד שכאמור, לא יכלה לממן הטיפול מכיסה (ראה קבלות).
המשפחה נדרשה להוצאה של 600 ₪ לחודש בעבר, משך 3 שנים ו-8 חודשים, מיום 24/10/03, ועד יום הגשת תחשיב זה. לכן, לעבר – 44 חודשים * 600 ₪ = 26,400 ₪. מיום הגשת התחשיב ועד הגיעה לגיל 14, גלובלית, 50,000 ₪.
מצבה הנפשי של התובעת עת תבשיל מודעותה לחוסר היכולת להעמיד צאצאים ביולוגיים ולהיעדר וסת ורחם אצלה, כשאר בנות גילה, עוד צפוי למצער להידרדר ואז, היא תיזקק לטיפולים נפשיים מוגברים.
לעתיד, דרוש, על בסיס מחזורי דומה, של טיפולים במרפאה בהבעה וביצירה, ויש להניח, מגיל בוגר יותר, גיל 20, טיפולים פסיכולוגיים.
134,640 ₪ = 330 [מקדם היווןx [ 600 ₪ [הוצאה חודשית] X 0.68 [מקדם היוון כפול ל-13 שנה]
***קבלות מצורפות ומסומנות נספח V.
III. משלשלים:
התובעת מס' 1, משתמשת בטיפות יובסלקס כמשלשלים (ראה קבלות) בעלות של 160 ₪ לחודש (תימוכין ניתן למצוא גם בתצהיר תשובות האם לשאלון, שאלה 15).
בעקבות צדקת השימוש, (ראה חוו"ד פרופ' גילון), ובעקבות השימוש המוגבר בכלכלה רכה להקלה על יציאותיה, והצורך גם בהרחבות נרתיק, מוצע לפצות בסך של 150,000 ₪.
IV. כלכלה רכה:
כטיפול מונע, תזדקק התובעת מס' 1 למזון מיוחד, על מנת להקל על יציאותיה. בתוך כך, היא תידרש לקנייה מוגברת של מזון רך יותר. לפי 300 ₪ לחודש, מבוקש סך גלובלי של 120,000 ₪.
V. חוקנים והרחבות נרתיק:
30,000 ₪ לעבר ולעתיד.
VI. ניתוח קוסמטי:
לא מן הנמנע שעקבות הפיסטולה הרקטו וסטיבולרית יתירו התובעת עם רצון לעבור ניתוח קוסמטי בפתח רחמה. על עלויות ניתוח ממין זה, ניתן ללמוד, מנספח VI. מוצע לפצות בסך של 8,000 ₪.
VII. ניידות:
בעקבות הצורך גם בטיפולי פיזיותרפיה, ואחוז הנכות האורטופדי הגבוה, שיחייבו שימוש מוגבר במוניות, כמו גם המשך טיפול רפואי ומעקב והניתוחים והטיפולים בגין הסיבוכים הצפויים, מוצע לפצות בסך של 300,00 ₪, לעבר ולעתיד. קבלות חלקיות מצורפות ומסומנות אף הן נספח 5.
VIII. מורים פרטיים:
התובעת תהא זקוקה למעקב של רופאים כל ימי חייה ותצטרך לעבור ניתוחים רבים שיגרמו לה ולהוריה הרבה מאד כאב וסבל, אובדן זמן חופשי ו/או זמן לימודים ו/או זמן עבודה, ובעבור אלה מוצע לפצות בסך גלובלי של 50,000 ₪.
IX. הוצאות חוו"ד ואגרה
20,000 ₪ לפי קבלות מצורפות בגין 3 חוות דעת, עד עתה. קבלות מצורפות כחלק מנספח 5.
17. עזרת צד ג':
בעבור עזרת צד ג' יש לפסוק לעבר 120,000 ₪ ו-600,000 ₪ לעתיד (כולל להורים):
הנכות האורטופדית שנקבעה לתובעת מס' 1 ובייחוד הנכות בידה הדומיננטית, הגורמים לחולשת אחיזה, והקושי בפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה, כיפתור, הידוק, גזירה וכיו"ב מצדיקים עזרת זולת מוגברת, לפחות, 3 שעות ביום, לפי 30 ₪ לשעה, 2,700 שח לחודש.
את התובעת אמנם סועדים הוריה, ואין ראיות בדבר עזרה חיצונית בהווה אלא שעל אף שמדובר ב"נזק מיוחד", וגם כאשר אין ראיות מפורטות בשלב הגשת התחשיב להוצאות שהוצאו, מוסמך בימ"ש לפסוק פיצוי על דרך אומדנה, באם סבירה המסקנה כי ההוצאות הוצאו (וראו ד' קציר פיצויים בשל נזק גוף (כרך א', תשס"ג), עמ' 682 וכן ע"א 5149/94 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' לוי).
בייחוד, אם נביא בחשבון את האשפוזים המרובים בעבר, ועוד אלו שהיא תיזקק להם בעתיד, אין ספק שיש לפסוק פיצוי בגין הסיכונים המוגברים. התובעת תיזקק בתקופות מרובות בחייה לשירותים רפואיים, סיעודיים ושיקומיים הכוללים בין היתר: טיפול פיזיותרפי, האכלה, ניקיון, החלפת בגדים ומצעי מיטה, כיבוס, הרמה, נשיאה, הסעה ודאגה ליתר צרכיה.
גם ההורים ייאלצו להעסיק בצורה מוגברת עוזרת לניקיון הבית, וזאת נוכח מיצוי יתרת הזמן לטיפול בתובעת, ובגלל הנטל הכבד שיוטל עליהם בטיפולה.
18. פגיעה באוטונומיה, כראש נזק נפרד:
פיצוי בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה בלבד, במקום שלא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין מתן ההסכמה לטיפול הרפואי, הוא נמוך יחסית, שכן הוא ניתן אך בשל עוגמת-הנפש שנגרמה למטופל, ועל-יסוד אומדנה המתבססת על חומרת הפגיעה באוטונומיה שלו.
בפס"ד עלי דעקה ובפסקי דין שבאו אחריו, בהם הקשר הסיבתי לא הוכח, הפיצוי בראש נזק זה עמד על 15,000 ₪ עד 35,000 ₪ ולאחרונה, סך של כ-150,000 ₪ (דיראווי נ' המרכז הארצי לניתוחי לייזר).
אלא שבענייננו, לו היו מובאים בפני התובעים 2-3 הסיכונים להיוולדות ילד/ה בעל מום היו מבקשים האחרונים להפסיק מיד את מהלך ההיריון וועדת הפלה הייתה מאשרת להם זאת. זו הייתה למעשה מטרת הבדיקה (!). מבוקש סך של 300,00 ₪ בגן ראש נזק זה.
19. דיור:
מבוקש סך של 300,00 ₪ בגן ראש נזק זה. אין ספק שהפגיעות האורטופדיות, יקשו על התובעת מס' 1 לעלות במדרגות אל ביתה, וברור שבשלב כלשהו תיאלץ התובעת לרכוש דירה אם בקומת קרקע אם בבנין עם מעלית.
20. הפסדי השתכרות להורים:
סך של 250,000 ₪, נוכח הליווי המתמשך מיום לידתה על חשבון ימי עבודה.
לסיכום:
על יסוד האמור לעיל, ומבלי לפגוע בזכויות התובעת מוצע לפצות לפי המפורט להלן:
1. פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממוני
900,000
פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממוני להורים
300,00
2. הפסדי השתכרות בעתיד, לפי שכר ממוצע במשק, מהגיע לגיל בגרות ועד סוף תוחלת חייה, לרבות אבדן שירותי חייל משוחרר ולרבות הפסדי פנסיה
950,436
3. פיצוי בגין הגברת הסיכון בעטיים של הניתוחים הרבים שתצטרך התובעת לעבור והסיכונים לצידם, וכאמור בחוות הדעת של ד"ר גילון, הגברת הסיכון לסבול מבעיות ניקוז, זיהומים וכו' לאור הכליה האקטופית
250,000
4. פיצוי בגין הגברת הסיכון להתגברות העקמת והופעת כאבי גב העלולה, לפי חוות ד"ר קרסין לצמוח עד כדי 30%
100,000
5. הוצ' פונדקאות
400,000
6. טיפולים נפשיים, לעבר ולעתיד 211,040
7. משלשלים 150,000
8. כלכלה רכה 120,000
9. חוקנים ומרחיבי נרתיק 30,000
10. ניתוח קוסמטי 8,000
11. ניידות, לעבר ולעתיד 300,000
12. מורים פרטיים 50,000
13. הוצ' חוו"ד ואגרה 20,000
14. עזרת צד ג', לעבר ולעתיד, כולל להורים 720,000
15. פגיעה באוטונומיה
300,000
16. דיור 300,000
17. הפסדי השתכרות התובעים 2-3, לעבר ולעתיד
250,000
סה"כ 5,059,776
לאור כל האמור לעיל, יש להציע כדלקמן:
(א) לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 5,059,776 ₪, ולשם פשרה.
(ב) לחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד, ומע"מ בגובה 17.5% מהסך לתשלום האמור בסעיף א'.
_____________
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ התובעיםF