בפני וועדת הערר    
ערעור לפי 55א'
______________________        ______________________
המרכז הרפואי ע"ש שיבא,
בית החולים תל השומר



בעניין:-
       
המבקש:
המערער

    ק.א. ת.ז. 

ע"י ב"כ עוה"ד אורן בושרי ממשרד עו"ד אורן בושרי. כתובת: רח' רמב"ם 1 (פינת ביאליק) חדרה, 38363 טל': 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט': 35270038 - 153,  שם מתחם: Http//www.orendin.com


   
נ  -  ג  -  ד


המשיב:
 
      משרד הרישוי
מחוז תל אביב והמרכז
רח' הלוחמים 1
ת.ד. 90 מיקוד 58100
חולון
 



    הודעת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים


 
העותר בתיק זה מתכבד בזאת להגיש ערר על החלטת משרד הרישוי והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים ליטול ממנו את רישיון הנהיגה. בתוך כך, מבוקש לבטל את החלטת הוועדה מיום 6.6.06 אשר קבעה כי יש לפסול המבקש מהחזיק ברשיון נהיגה משום סוג שהוא וזאת בעקבות המלצת המכון הארצי לבטיחות בדרכים, משום אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. 


ואלה נימוקי הבקשה:   
  
1.    העותר הינו אזרח ישראלי, אדם נורמטיבי, יליד ברה"מ לשעבר (סנט פטרסבורג), בעל תואר שני לכימיה, והוא משמש היום בתפקיד ניהולי בתור מנהל מעבדה בחברת התרופות טבע. 

2.    העותר נפסל על ידי משרד הרישוי (להלן: "הרשות") מהחזיק ברישיון נהיגה מטעמים של כשירות רפואית. 

3.    בעקבות החלטה זו, מגיש העורר, ערר, על פי הוראות סעיף 55א(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), בפני ועדת ערר רפואית זו הפועלת מכוח תקנה 195 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "ועדת הערר"). 



4.    העותר החזיק ברישיון נהיגה במשך כ- 26 שנים, עד שנפסל עתה מלהחזיקו. בעקבות אירוע מוחי שעבר, הוא נותר עם שיתוק חלקי של פלג שמאל של הגוף. 

5.    ביום 10/1/06 הוזמן העורר על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקות מתוקף סעיף 12 לפקודת התעבורה.

6.    הבדיקות אותן נתבקש לעבור כללו בדיקות אצל פסיכולוג, רופא כללי, ורופא עיניים.

7.    כבר עתה ייאמר כי אחר ביצוע הבדיקות לא נמצאה סיבה אחרת מלבד טעמים אישיותיים לשם פסילת רשיון נהיגתו של העורר.

8.    בעקבות החלטת הוועדה שקבעה כי העורר אינו כשיר לנהיגה, קביעתה זו של הועדה הודעה לרשות הרישוי, ובעקבות הודעה זו, נפסל העותר ע"י הרשות מלהחזיק רישיון נהיגה, אחר שימוע ביום 6/6/06, כאמור לעיל.


ההחלטה קמא

9.    על פי סעיף 51 לפקודה "רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מלהחזיק ברישיון נהיגה... אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי". בענייננו, החלטת הרשות היתה, כפי שהובאה לעיל, לפסול את העותר מלהחזיק רישיון, בשל "כושר נהיגה לקוי על סמך החומר הרפואי והראיות שהובאו לפניה".

יחד עם זאת, העורר יטען כי הרשות פסלה את העותר מלהחזיק רישיון נהיגה, מבלי שהפעילה את שיקול דעתה  וכי המכון בהמליצו לשלול את רישיון הנהיגה של העותר שגה במסקנותיו, ועוד הוא שגה בדרך שניהל את ההליך בפניו.

העורר יטען כי לא החלטת המכון ולא החלטת משרד הרישוי "יכולה להחשב כהחלטה מנומקת". לא צויין בהחלטה איזה ראיות, מעבר "לחומר הרפואי" הובאו בפני הרשות והמכון, ושעליהן סמכו בהחלטתה לפסול את העותר מלהחזיק רישיון נהיגה. לא צויין באיזה "חומר רפואי" המדובר, והעיקר המסקנות בדבר היעדר התאמה לא נומקו.

לחילופין, יטען העורר כי החלטות המכון ומשרד הרישוי לא נומקו כדבעי.  

10.    העורר עוד יטען כי הרכב הועדה שדנה בעניינו לא פירטה את תוצאות האבחון שנעשה בו, אם בכלל. משהגיע המכון להחלטה אודות הפרעה אישיותית, יטען העורר, כי מן הראוי היה, לכל הפחות, לאושש בדיקה זו בבדיקה פסיכיאטרית מעמיקה. הרי מדובר באדם, שאחרי הכל, שלא היה מעולם בטיפול פסיכולוגי. (!!!)



ממצאים חדשים:

11.    ביום 19/6/06 ביקר התובע אצל ד"ר סלווין אילן וזה אחר שבדק העותר העריך מצבו כדלקמן:
"נלקח ממנו רשיון נהיגה. אחרי CVA על רקע אישיות לא מתאימה. לפני שנה וחצי עבר CVA ונשאר עם שיתוק חלקי של פלג שמאל של הגוף. מאז יש התפרצויות בכי. שולל שינויים במצב רוח, שולל התפרצויות כעס או זעם מאז האירוע. שולל הפרעה בזכרון, קורה עיתונים וספרים בלי בעיות ריכוז. הולך לתיאטרון וקונצרטים. שולל הפרעות שינה. אף פעם לא היה בטיפול נפשי. בעוד חודש מתכוון לחזור לעבודה.
                (ההדגשות אינן במקור – א.ב.)


12.    ובפרק ממצאים נרשם:
הופעה מסודרת, הולך עם תמיכה של מקל משולש. אפקט תואם, התנהגות תואמת, מודע, צלול, חשיבה ללא הפרעות בארגון או בתוכן ריכוז תקין, זכרון תקין, תובנה מלאה.
 
            (ההדגשות אינן במקור – א.ב.)

13.    ביום 20/6/06 התקבל העורר לבדיקה אצל נוירולוג, וגם שם נרשם בפרק ממצאים כדלקמן:

"בהכרה מלאה. מתמצא X3. משתף פעולה, אישונים שווים ומגיבים לאור, תנועות עיניים מלאות ללא ניסטגמוס, פונדוס – גבולות ברורים, פה – השטחה קלה של זווית הפה משמאל, לשון מרכזית, כח – המיפלגיה ספסטית שמאלית, תחושה שמורה." 
 

14.    לאור החומר הרפואי שהצטבר מאז ההחלטה בעניינו, יטען העורר כי יש להפוך ההחלטה משום היעדר ממצאים דוגמת הפרעות נפשיות ובעיות קשב בבדיקות אצל ד"ר ויינשטיין  גבריאל ואצל ד"ר דלווין.

זאת, במיוחד לאור הממצאים בספרות המקצועית המראים כי אנשים הסובלים מבעיות קשב והפרעות נפשיות משמעותיות מעורבים בשכיחות גבוהה של תאונות דרכים.

15.    העורר יטען כי שינוי הבסיס העובדתי, שעליו הסתמך המכון כאשר קיבל את החלטתו, מצדיק שקילת הנסיבות פעם נוספת על ידו (בג"צ 457/81 Deak & Co. Inc נ' נגיד בנק ישראל, פ"ד לו (1) 803, 808.) ובכלל זה התייחסות לממצאים כפי שנלמדים בבדיקות מיום 20/6/06 ומיום 19/6/06.


16.    העורר יטען , למעשה, כי לא נערכה לו "בדיקה פסיכיאטרית מעמיקה".  מה גם שהיות ולא נקבע כי העותר נמצא במצב פסיכוטי פעיל, לפיכך, ולמרות שועדת הערר קבעה כי העותר אינו כשיר לנהיגה בשל מצבו הנפשי, יש מקום שהוועדה תשוב ותשקול שאלת כשירותו של העותר לנהוג.

בהיעדר ממצאים פסיכוטיים, נשאלת השאלה, מדוע ביססה הועדה מסקנתה אודות אי התאמה אישיותית רק על סמך התפרצויות בכי? 


טענות כלליות

17.    כ"כ יטען העורר, כי בהחלטות קמא לא נומקו המסקנות על שום מה נקבע כי העותר מסוכן לציבור בנהיגתו.

18.    עוד יטען העורר כי לא היה מקום לפסול אותו באופן גורף מלהחזיק רישיון נהיגה. 

19.    לא ניתן המשקל הדרוש על ידי הוועדה והמשיב לכך כי אין מדובר בשיקול האם לאפשר למערער לקבל רשיון נהיגה אלא בשלילת רשיון קיים, והשיקולים במקרה כגון זה צריכים להיות חמורים יותר מבחינתה של הרשות, שכן לעותר  "זכות מוקנית" להמשיך ולנהוג על פי רשיון הנהיגה שיש בידו  על פי העיקרון כי קיים הבדל בין מתן רשיון לשלילת רשיון. [ראה גם עע"ם 1868/01, לוזון נ' וועדת הערר לתכנון ולבניה במחוז תל אביב; פסק דין מיום כ"ט אדר א' תשס"ג (3.3.02) מפי הנשיא ברק, לו הסכימו כב' השופטים חשין וביניש).

20.    הזכות לחופש עיסוק:
עוד שגתה הוועדה בכך שלא שקלה את זכותו של העותר לחופש העיסוק. זכות בסיסית זו קבועה בחוק יסוד: חופש העיסוק (סעיף 3) והפגיעה בחופש העיסוק מותרת רק במגבלות הקבועות בסעיף 4 לחוק היסוד האמור. אילו הייתה הוועדה מבצעת האיזונים הדרושים הייתה מגיעה היא למסקנה כי בהחלטתה זו פוגעת הוועדה בעותר באופן אשר עולה על הנדרש.

21.    לעניין שיהוי:
גם בעובדה כי מאז שחרור העותר מבית החולים לוינשטיין, אחר האירוע המוחי בו לקה, חלפה למעלה מחצי שנה, עד זימונו לבדיקות, יש בה כדי ללמד, כי גם לדעת המכון והמשיב עצמו, העותר אינו מסוכן לציבור בנהיגתו.
 
22.    עבר תעבורתי:
לא זו אף זו: העורר יטען בנוסף, כי המכון לא שקל כראוי את העובדה שהעותר נהג שנים רבות מבלי שהיה מעורב בתאונות דרכים, ועוד יטען העורר כי המכון ומשרד הרישוי לא שקלו את ותק נהיגתו, ומיעוט עבירותיו התעבורתיות. אף אלו שנרשמו, בעיקרן, היו "עבירות טכניות". 


לפי כל האמור מתבקשת הוועדה להורות כאמור ברישא לבקשה  להורות כאמור ברישא לבקשה לגרום לביטול המלצת המכון הארצי לבטיחות בדרכים לפסול העותר מהחזיק ברשיון נהיגה וזאת משום אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. 
   
שורת הדין ויתר על כן הצדק, לימין בקשה זו.



            ______________
אורן בושרי, עו"ד
מ.ר. 29404
ב"כ המבקש






החלטת הועדה – מצורפת ומסומנת נספח 1 .
טופס הזימון לבדיקות – מצורף ומסומן נספח 2.
החלטת המכון בדבר זימון לבדיקת עיניים מיום 9/2/06 – מצורף ומסומן נספח 3.
תשובת מומחה העיניים, ד"ר ברויטמן מצורפת ומסומנת נספח 4.
תשובת יועץ, ד"ר ויינשטיין גבריאל, נוירולוג, מצורפת ומסומנת נספח 5.
סיכום המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מיום 24/4/06 – מצורף ומסומן נספח 6.
טופס הזמנה לשימוע – מצורף ומסומן נספח 7.
העתק קבלה אודות תשלום אגרה בגין ערר – מצורף ומסומן נספח 8.
יפוי כח מצורף ומסומן נספח 9.
טופס וס"ר עבור עו"ד אורן בושרי – מצורף ומסומן נספח 10.








נערך ונחתם היום, ‏יום שלישי 15 אוגוסט 2006