גולדשטיין נ' קופ"ח כללית. תיק שהתנהל בבית משפט מחוזי בי-ם. מומחה ביהמ"ש קבע שאין רשלנות רפואית וקשר סיבתי. התיק כבר ניראה היה אבוד, אבל חקירה נגדית של הרופא הפכה את המצב ועורכי הדין של ביה"ח הסכימו לפשרה בסכום הקרוב למיליון ₪.

מדינת ישראל נ' מזור. מדובר היה בזיכוי מאשמה של גרימת מוות ברשלנות. הצבתי כעד רופא נוירולוג המתמחה בחקר השינה ששלל הירדמות בזמן נסיעה, לאור פעולה אקטיבית של החלפת הילוך, שניות קודם לתאונה. עדותו התקבלה במלואה. נקבע כי יתכן והנהגת איבדה הכרתה עוד בטרם התאונה. היא זוכתה וניצלה ממאסר מאחורי סורג ובריח.

קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב. פסק הדין מבטא את אומץ ביהמ"ש העליון שלנו, בניגוד לזה של ארה"ב, לקבוע קשר סיבתי בין גורמים סביבתיים למחלת הסרטן, למרות שהמדע עדיין לא תומך בכך. זה מצליח כמובן, כל עוד יודע עורך הדין להציג נתונים סטטיסטיים מתאימים.

פס"ד אבו חנא הוא משובב נפש של כל עורך דין. פסק הדין גוזר פיצוי לקטין שנפגע ללא שייכות למגזר אליו הוא משתייך. פעם, עורך דין מטעם הביטוח היה מציג נתונים, למשל בתביעת קטינה תושבת כפר בדווי, לפיהם רב נשות הכפר אינן עובדות למחייתן. כך עורך הדין היה חוסך כסף לחברת הביטוח כי לא היה נפסק פיצוי בגין הפסד הכנסה עתידי. היום, לאור פסק הדין, היא תפוצה בדיוק כמו קטינה תושבת צפון ת"א.

ישנם הרבה, אבל בייחוד אותו שופט שאמר לעורכי הדין שבפניו, כי כדאי להם להתפשר משום שהוא אינו מתמחה בתחום הנזיקין והוא עלול לטעות. גילוי הלב הזה מסמל אצילות נפש בעיניי.